בס"ד

GINA Fiorentino או בעברית ג'ינה פיורנטינו, הינו מותג טקסטיל בדגש על תיקים וארנקים בעבודת יד שלי.
ג'ינה פיורנטינו הוא שמה של אימי זכרה לברכה, אשר בזכותה ובזכות סבתי סוניה פיורנטינו ז"ל הגעתי אל עולם החוט והמחט.
מרבית מזכרונותיי היפים משנות ילדותי המוקדמת, ממוקמים בין המטבח לפינה בחדר המשפחה, בה ישבו אמא וסבתא ותפרו, בלי מכונת תפירה, רק בחוט ומחט. אמא היתה אמונה על תיקונים וסבתא על תפירת מכנסי התעמלות עם גומי, שמלות קטנות וממחטות מקסימות. לצורך תפירת בגדים חגיגיים לשבתות, חגים וחתונות, שכרה אמא את שירותיה של מרים הירקנית אשר מכרה מביתה ירקות לצד עבודתה כתופרת עילית. למרים היתה מכונת זינגר עתיקה ללא מנוע, וגם היא, כתופרת מומחית שהיתה אמנית לכל דבר, תפרה בחוט ומחט בנוסף לשימוש באותה זינגר.
סבתא ואמא הקדישו את שעות אחה"צ ועד שקיעת השמש, לתפירה, גיהוץ וקיפול בגדים, כאשר במקביל גם בישלו ואפו, ומטבח הבית תמיד הדיף ריחות מטעמים שמקורם בארצות רחוקות. בביקוריה של סבתא - אשר נולדה וגדלה בפולין, נישאה לסבא בפירנצה שבאיטליה ומשם נמלטה בזמן המלחמה למצריים בעקבות משפחתה, ומשם עלו כולם לישראל – זכינו לרפרטואר מגוון של תבשילים החל מקרייפלאך פולנים שוחים במרק עוף ברודו איטלקי, זביונה מתוק עם חלב חם וכמובן סופריטו, ואפילו פול עם ביצים חומות. על המאפים המופלאים נדבר בהזדמנות אחרת.
משתיהן למדתי לבשל, לאפות, לסרוג ולתפור אבל בעיקר למדתי, גם מסבתא וגם מאמא שהיתה ניצולת שואה, כי עם השקעה בלימוד, כוח רצון ורקימת חלומות - אישה יכולה לייצר ומלואו ולהגשים כל חלום – בתנאי שתמשיך לחלום.
וכך, בהמשך טבעי וכצפוי, ולאחר שמונה שנות לימודי אמנות, הלכתי בעקבות חלומי, וחמושה בתיק תפירה קטן עם שלושה חוטים ומחט, הפכתי לעיתונאית רכב - בדגש על משאיות - למשך כשלושים שנה (:  בשנים אלו הקמתי שני עיתונים בשת"פ עם עיתוני הרכב מובילים באירופה, בי.בי.סי, גלובס ועוד.
במקצועי כעיתונאית רכב, חלק נכבד עבר עלי בנסיעות לחו"ל, ובמסעותיי אלה, נחשפתי לעבודות טקסטיל בגלריות, מוזיאונים ובוטיקים קטנים באירופה. בתקופה זו התחלתי לאסוף בדים מיוחדים מקצוות תבל וכיום, אוסף הבדים שלי כל כך גדול עד כי לא יבייש חנות בדים. התאהבתי, והבנתי שהכיוון שלי בעולמות היצירה הוא בדים.
עם סיום עבודתי בעיתונות רכב עברתי לעסוק אך ורק בעבודות טקסטיל, הגיע העת לעשייה באמנות. בחרתי בעיצוב תיקים, ארנקים ועוד עבודות, בדגש על טכניקת קווילט (תפירת שתי שכבות בד עם מילוי באמצע) ועבודת טלאים מפיסות בדים שכל אחת מהן נושאת זיכרון ממדינה, עיירה קטנה, או קשישה ישובה על שרפרף קטן ורוקמת בחוט ומחט. כיום אני עובדת בעיקר עם בדי מעצבים אמריקאים, הולנדים, שוויצרים ואיטלקים בנוסף לבדים מן האוסף הפרטי שלי.
העבודה על ג'ינה, הכוללת עיצוב כל מוצר מרמת השרטוט, המשך בהכנת הגזרות, בחירת הבדים, גזירה ותפירה  - כאמור, בעבודת יד שלי - מסבה לי אושר גדול ובמיוחד מאז פרצה מלחמת אוקטובר, כך מתאפשר לי להתנתק ממציאות מחוספסת ולשקוע בעולם שכולו יופי פרחוני, מפוספס ורב גוני, מלא ברוך ועדינות, כמובן עם שירים עבריים ברקע.
תודה גדולה לכולכן לקוחותיי, בנותיכן ונכדותיכן, חברותיכן, השכנות והגיסות, אשר חלק מכן כבר לקוחות חוזרות פעמיים ושלוש.
מקווה שתיהנו,
שלכן,
אילן.